יורם הרפז – לקראת המודל השלישי, פנים 36, יוני 2006[]
הערת פתיחה על המאמר:
מדובר על מאמר בעל אופי פופולרי הקורא ליצירת סינתזה בין שני מודלים בית-ספריים המתקיימים בימינו. המאמר מתרכז בעקרונות וממעט בירידה לפרטים...
המודל הראשון והמודל השני:
ישנם שני מודלים של בית ספר המתחרים זה בזה: המודל הראשון הותיק – "תוכנית הלימודים במרכז"; המודל השני – "הילד במרכז". המודל השני הוא ביקורתי כלפי המודל הראשון ולכן כל יסודותיו הפוכים:
| מאפיינים | החינוך הישן | החינוך החדש |
|---|---|---|
| מטרה | להעביר תכנים שנוצרו בעבר | לאפשר התפתחות אישית |
| אופי המטרה | סטאטית (עולם ובוגר קבועים) | דינאמית (עולם ובוגר משתנים) |
| תכנים (ידע, מיומנויות, ערכים) | עוצבו בעבר ונכפים על הלומדים | מתגלים ומעוצבים על ידי הלומדים |
| ארגון התכנים | ידע ומיומנויות מנותקים | ידע ומיומנויות הקשורים למטרת הלומד |
| למידת תכנים | באמצעות תרגול | באמצעות התנסות |
| מקורות למידה | טקסטים ומורים | התנסות אישית |
| משמעות | חיצונית | פנימית |
| יחס לזמן | הכנה לעתיד | מיצוי ההווה |
| יחסו של בית הספר לסביבה | מבודד מהסביבה | חלק מהסביבה |
האכזבה מהמודל הראשון ומהמודל השני:
בתקופתנו מתרבות הביקורות כלפי שני המודלים. בית הספר המבוסס על תוכנית הלימודים במרכז "לא עובד": תכני הלימוד נשכחים, אך גם מטרות "חינוכיות" יותר אינן מושגות: הרחבת האופקים, טיפוח הסקרנות, חיבוב הלמידה, עידון הטעם האומנותי, פיתוח רגישות מוסרית, חיזוק המעורבות החברתית. מבחינות אחרות בית ספר זה "כן עובד": הוא מטפח בקרב בוגריו תופעות שליליות רבות: מכין אותם להיות צרכנים של תרבות השיווק והבידור הרדודה, מקבע את השכל הישר שלהם, מגדיל את הפערים החברתיים ועוד. גם בית הספר המבוסס על הילד במרכז "לא עובד": בקרב בוגריו לא מתרחשת התפתחות שכלית, רגשית ומוסרית. רבים מן הבוגרים מרגישים החמצה. בית הספר "כן עובד" מבחינות אחרות: הוא מטפח את האינדיבידואליות האגוצנטרית שלפיה היחיד במרכז.
הופעתו של המודל השלישי:
המודל השלישי מבוסס בדרך כלל על קהילה: פעילות משותפת של מורים ותלמידים כדי לפתור בעיות, ליצור ידע ולהבין את העולם. בהמשך המאמר מתאר יורם בקצרה כמה דוגמאות מעשיות של בתי ספר של המודל השלישי בעולם ואת הדוגמה הישראלית שבפיתוחו שלו ושל אמנון.
המודל השלישי כסינתזה של המודלים הראשון והשני:
יורם טוען שניתן לעשות סינתזה בין שני המודלים. לשם המחשת הסיתנזה הוא משתמש ב"נוסחת ההוראה" של גרי פנסטרמאכר וג'ונס סולטיס: T+I+C+S+P – מורה (Teacher) מלמד (Instruction) תוכן (Content) לתלמיד (Student) כדי להשיג מטרה (Purpose). לשם כך מיישם יורם את הנוסחה על המודל הראשון, על המודל השני ועל המודל השלישי הסינטטי. נביא פה את יישום הנוסחה על המודל השלישי: המורה: תפקיד המורה להנחות למידה מונחית חשיבה, היינו כזו הכרוכה ביצירה מורכבת ומבוקרת של ידע סביב בעיות משמעותיות; הוראה: הנחיה המעודדת בשיטתיות למידה פעילה; התלמיד: הילד נבנה באמצעות מגעיו עם חברה ותרבות ולכן יש לדאוג למפגש משמעותי ובונה בין התלמיד לבין החברה והתרבות; תוכן: "בעיות עשירות או נושאים מזמיני חשיבה וחקירה המאורגנים בתוכנית לימודים גמישה המהווה נקודת מוצא לחשיבה ולמחקר"; המטרה: אדם המתפתח תוך דיאלוג מתמיד עם התנהגויות, אמיתות וערכים כך שהחשיבה הביקורתית והיצירתית שלו נובעת מהבנה של הנושאים שעליהם הוא חושב. המודל השלישי הוא סינטטי גם בכך שהוא משלב בין אלמנטים הפוכים נוספים שבשני המודלים הראשונים: קיום של חופש בתוך המסגרת; קיום לחץ חיצוני רגיש על מנת שהלומד יפתח מוטיבציה פנימית ללמידה והבנה; שילוב בין רכישת ידע לבין חשיבה על הידע והבנת הידע.